גטסבי הגדול- איך לפתח כריזמה, איך להיות יותר כריזמטי, קסם אישי

13 דרכים לפתח כריזמה ולסחוף אנשים – חלק א'

איך להיות בעלי יותר כריזמה וקסם אישי?

 

בבחירות האחרונות בארה"ב טראמפ נבחר כנגד כל הסיכויים. איך אדם שמדבר באופן כה בוטה על נשים, מקסיקנים ושחורים, שלא מסנן כלל את מה שיוצא לו מהפה, נבחר לנשיאות?

רבים חשבו שזה לא שהעם האמריקאי חיבב את טראמפ באופן מיוחד. הם פשוט לא היו נאורים מספיק כדי לבחור אישה לנשיאות. אילו קלינטון הייתה גבר, טענו, וודאי הייתה נבחרת.

כנראה שיש בזה מן האמת. אבל זה לא כל הסיפור.

חוקרת מ-INSEAD בצרפת החליטה לעשות ניסוי מעניין. היא לקחה שחקנים אשר שחזרו במדויק את העימות בין טראמפ וקלינטון. הם חזרו על שפת הגוף שלהם, על הדברים שאמרו ועל טון הדיבור שלהם. הקאץ'? את טראמפ שיחקה אישה, ואת קלינטון גבר.

הקהל הצופה עדיין הביע תמיכה מובהקת בטראמפ, למרות שהדמות שלו הייתה נשית. משהו בשפת הגוף שלו, בדברים שאמר ובצורה בה אמר אותם- גרמו לאנשים לצודד בטראמפ. הוא פשוט היה יותר כריזמטי.

 

 

יש אנשים שנולדו עם נטייה טבעית לכריזמה. אבל כריזמה, מסבר, היא תכונה שאפשר ללמוד ואפילו להשתפר בה משמעותית.

במאמר הקודם, דיברתי על איך אפשר להבין אנשים טוב יותר. אחת המסקנות שעלו ממנו, היא שזיהוי שפת גוף אצל אנשים אחרים היא משימה לא פשוטה כפי שהיא נראית ממבט ראשון. כך נתקלתי בספר "Captivate" של וונסה ואן אדווארדס, חוקרת התנהגות ושפת גוף. כך גיליתי יש לה טיפים מעולים על איך להיות יותר כריזמטיים ובעלי קסם אישי. ולא רק בעזרת שפת גוף. אפילו הספר שלה כריזמטי במיוחד- קראתי אותו כמעט בנשימה אחת, והחלטתי לשתף כאן חלק מהטיפים.

אז בלי הקדמות נוספות, 13 טיפים על איך לפתח יותר כריזמה וקסם אישי: 

 

1. לגרום לאנשים להרגיש מוערכים

אנשים אוהבים אנשים שגורמים להם להרגיש טוב. זהו הבסיס של כריזמה וקסם אישי. המשפט "אנשים לא יזכרו מה אמרת, הם יזכרו איך גרמת להם להרגיש", הוא אולי שחוק, אבל נכון.

האנשים הכריזמטיים באמת, אומרת ואן אדווארדס בספרה, מודעים יותר לרמזים חברתיים. הם שמים יותר לב לאיך אנשים בסביבתם מרגישים.

אחת הדרכים הכי אפקטיביות לגרום לאנשים להרגיש מוערכים, היא להביע סקרנות. להראות כי אנו מעוניינים להכיר אותם באופן כנה. לשאול שאלות של למה ולא רק מה. לגרום לאנשים לספר את הסיפור שלהם. שאלות כמו: "מה הדבר הכי טוב שקרה לך היום?" או, "למה בחרת דווקא בעבודה הזו?" משדרות עניין ורצון להכיר טוב יותר. הדגש כאן הוא על כנות. אנשים פופולריים, אומרת ואן אדווארדס, באמת מחבבים יותר אנשים אחרים. וזה מביא אותנו לנקודה הבאה שלנו.

 

2. Don't fake it till you make it

בסקר שערכה ואן אדווארדס, התכונה "זיוף" הוכתרה כאחת התכונות שהכי מעצבנות אותנו באנשים אחרים. למרות שאנחנו לא תמיד מצליחים לזהות הבעות פנים עדינות, אנחנו טובים מאוד בלזהות חיוך מזויף.

לכן, כדאי לנו לשים את עצמינו בסיטואציות שאכן יגרמו לנו לחייך, וההיפך. אנחנו לא חייבים להיפגש עם המכר המעצבן ההוא שגורם לנו להביט בשעון או בוואטסאפ בלי הפסקה. אם אי אפשר להוציא חיוך אמיתי, לפעמים עדיף פשוט לא לחייך בכלל.

 

3. להידבק בתכונות חיוביות

קיימת תופעה פסיכולוגית הנקראת "spontaneous trait transference" או "העברת תכונות ספונטנית". לפיה, כאשר אומרים דברים לא טובים על מישהו אחר, אנשים נוטים לייחס את אותן תכונות גם לאדם שמזכיר אותן. כשמישהי אומרת "היא כזאת מעצבנת", המילה "מעצבנת" נדבקת לזו שאמרה אותה.

זה עובד גם הפוך. אם נציין דברים חיוביים על אנשים אחרים, ייחסו לנו את התכונות הללו. על הדרך, נהנה גם מאפקט ההילה- כאשר אנשים שומעים תכונה חיובית אחת על אדם מסוים, הם חושבים שיש לו עוד הרבה תכונות טובות. לכן למשל, אנשים נוטים לחשוב שאנשים יפים הם גם יותר אינטליגנטיים ומוכשרים.

לאחרונה צפיתי בראיון עם ג'וני דפ. לאורך הראיון דפ הזכיר אנשים רבים עימם עבד, ועל כל אחד מהם הייתה לו מילה טובה. הוא תיאר כמה היו מוכשרים, כמה למד מהם, איך הוא מודה על הזכות לעבוד איתם. כששמעתי אותו מספר על כל האנשים המדהימים שעבד איתם, לא יכולתי שלא לחשוב גם עליו דברים דומים. סיימתי את הצפייה בתחושות חיוביות במיוחד כלפי דמותו של דפ (אפילו שהייתי מודעת ליחס הגרוע המיוחס לו כלפי אשתו לשעבר).

 

4. להיות מספרי סיפורים

כשאנחנו מספרים סיפור, אנשים לא רק מקשיבים למה שאנחנו אומרים, אלא מרגישים חלק מהחוויה. אפילו סיפורים קצרים ופשוטים מעוררים את הפעילות המוחית ועוזרים לחבר בין אנשים.

נתקלתי בתופעה הזו כשהייתי מתרגלת באוניברסיטה. הייתי צריכה להעביר מצגות על נושאים תאורטיים שונים. כשהסברתי את החומר האקדמי בעל פה, רוב העיניים של הסטודנטים היו שקועות במחשב או בפלאפון. אך ברגע שאמרתי, "אני זוכרת שפעם…", או "הכרתי מישהו ש..", לפתע כל העיניים נישאו אליי באחת.

יש לנו נטייה בסיסית להתחבר לסיפורים. המבנה הבסיסי של סיפור- אירוע בולט, קונפליקט ופתרון – הולך איתנו כבר אלפי שנים. האנשים המצליחים ביותר יודעים את זה. נדיר היום לפתוח ספר או לשמוע הרצאת טד שאינם מתחילים בסיפור.

הסיפורים הטובים ביותר כוללים "Hook", משהו שתופס את תשומת הלב כבר בהתחלה, ("הפעם הזאת שנתקלתי בבריטני ספירס"), וקונפליקט כלשהו ("ביקשתי חתימה, כשבטעות קראתי לה כריסטינה"). רצוי להוסיף מילים פרובוקטיביות שתופסות את תשומת הלב ("זה כמעט נגמר באסון לאומי"). עדיף להשאיר את הסיפור קצר, ובסופו להעביר את המקל לאדם האחר ("גם לך קרתה פעם פאדיחת סלב?"). [הדוגמה לצורך המחשה בלבד. אני בטוחה שיש לכם סיפורים מוצלחים יותר].

 

וונסה ואן אדווארדס- איך להיות יותר כריזמטי, איך לפתח כריזמה, שפת גוף

וונסה ואן אדווארדס. Captivate.

 

5. להדגיש דמיון ולא הבדלים

יש פרק ב"מפץ הגדול", בו הווארד חוזר מהמסע שלו לחלל בתחושת עילוי. הוא מנסה לנצל כל הזדמנות לספר לאנשים כמה מדהימה הייתה החוויה הזו. אך למרבה אכזבתו, אף אחד לא מעוניין להקשיב לו. איך יכול להיות שחוויה כה מטורפת כמו לטוס לחלל, נתפסת כמשעממת לחלוטין?

סיבה אחת היא, שהחוויה הזו היא כל כך שונה ממה שרוב האנשים רגילים אליו, שהיכולת להזדהות נעלמת. אין את האפשרות לומר את צמד המילים שהופך שיחות לכל כך מהנות: "גם אני!"

אילו הווארד היה מתייחס לאותם היבטים בחוויה שלו שניתן להזדהות איתם, למשל, החוויה של "ללכת לשירותים בחלל", אנשים היו שמחים יותר להקשיב לו. אמנם זה נשמע קצת מגוחך, אבל כך היה מקום להומור – מרכיב המקרב בין אנשים. אנשים היו יכולים להיזכר בפעם ההיא, בטיול למזרח, שהם בעצמם היו צריכים ללכת לשירותים בתנאים לא תנאים.

כאשר אנו מדגישים את ההבדלים בינינו לבין אנשים אחרים, במקום את נקודות הדמיון, אנו מגדילים את המרחק הבינאישי. אפשר למצוא נקודות דמיון עם כל אחד, אילו רק נחפש כאלה.

 

6. להיות מוכווני מטרה

אנשים כריזמטיים יודעים מה הם רוצים, ולא מסתירים את זה. ההיפך. הם מדברים על האג'נדה שלהם בכל הזדמנות, גם אם היא שונה או לא צפויה. רוב האנשים בעולם מעדיפים שיגידו להם מה לעשות, שיספקו להם הכוונה. לפעמים תחושת הפקפוק-העצמי היא פשוט עול כבד מדי.

כדי להיות יותר כריזמטיים, חשבו מראש מה אתם רוצים להשיג לפני שאתם מגיעים לאירוע חברתי (להכיר אנשים חדשים? למצוא שיתופי פעולה לפרויקט שחשבתם עליו?). באירוע עצמו, היו גלויים לגבי המטרה ופעלו על מנת להשיג אותה.

 

כמצופה ממומחית שפת גוף, לואן אדווארדס יש כמה טיפים על איך למגנט אנשים באמצעות שפת הגוף. אחד מהם מאפיין במיוחד את הנשיא טראמפ:

 

7. להראות את כפות הידיים

ידיים חשופות הן סימן לא מילולי לאמון. הנשיא טראמפ משתמש בכמות מגוחכת של תנועות ידיים. מיד לאחר שנשבע אמונים לנשיאות, ולפני שהחל לשאת דברים, הוא כבר סימן לאומה על אופטימיות לגבי העתיד. זאת באמצעות תנועת ידיים בסיסית של "thumbs up". לאחר מכן, הוא השתמש ב-640 תנועות ידיים נוספות לאורך הנאום שלו.

תנועות ידיים הן תקשורת לא וורבלית היוצרת חיבור ואמון בקרב הקהל. מצד שני, שילוב ידיים, או ידיים בכיסים, משקפים סגירות וריחוק.

 

טראמפ- תנועות ידיים, כריזמה, שפת גוף

טראמפ. מלך תנועות הידיים.

 

 

עד כאן החלק הראשון. בשבוע הבא שישה טיפים נוספים איך להיות יותר כריזמטי (ת) ולמגנט אנשים.

מכירים מישהי או מישהו ממש כריזמטי? (אולי אתם בעצמכם? כל הכבוד. זו לא תכונה שכיחה). שתפו את הטיפים שלכם בתגובות.  

 

אן הברמן 

Leave a comment

האימייל לא יוצג באתר. שדות החובה מסומנים *