הדגשת פוטנציאל מול הישגים- ההוביט- חוסר וודאות

מה כל כך מושך באנשים עם פוטנציאל?

מתי פוטנציאל להגיע להישגים חשוב יותר מהישגים בפועל?

 

מה נשמע לכם יותר מרשים?

שחקן כדורסל שרק סיים קולג' ותואר כ"בעל פוטנציאל להגיע תוך שנתיים לנבחרת הכוכבים של ה-NBA" או שחקן כדורסל ששנתיים לאחר הקולג', התקבל לנבחרת הכוכבים של ה-NBA?"

באופן אובייקטיבי, נראה כי האדם השני מרשים יותר. אחרי הכל, הוא הצליח להשיג את מה שהראשון רק בעל פוטנציאל להשיג.

בהתאם, כאשר אנשים רוצים לציין לטובה את עצמם או מישהו אחר, הם עושים את זה בדרך כלל על ידי הדגשת ההצלחות שלהם. בקורות חיים אנשים מדגישים את הניסיון שלהם ואת התוצאות הממשיות שהשיגו. זה נשמע הגיוני: הצלחות והישגים מעידים על היכולות והכישורים של האינדיבידואל.

אבל בפועל, אנשים מושפעים יותר מרגש מאשר מהיגיון אובייקטיבי.

פעמים רבות, תיאור של מישהו כבעל פוטנציאל להגיע לגדולה, נתפס כהרבה יותר מעניין ומושך, לעומת מישהו שכבר הגיע להישגים מרשימים.

אם אתם הרבה בפייסבוק, וודאי שמתם לב שלייקים לא תמיד מחולקים בהיגיון. למשל, פוסטים כמו "מקים עסק חדש" או "נוסעת למזרח לשלושה חודשים", מקבלים זרם בלתי פוסק של לייקים. לעומת זאת, פוסט על פרויקט מוצלח של העסק בהמשך, או תמונה של טרק עוצר נשימה מהטיול עצמו, מקבלים כמות לייקים צנועה יותר.

התופעה הזו איננה מקרית.  

הדגשת הפוטנציאל של מישהו גורמת לנו לחבב יותר את האדם ולחשוב שהוא מוכשר ומוצלח יותר. חוקרים מסטנפורד ומהארוורד ערכו מספר מחקרים שמראים שהאפקט הזה מתקיים שוב ושוב, בקונטקסטים שונים.

 

מתי ניסיון רב יותר בקורות החיים איננו מהווה יתרון?

באחד הניסויים של אותם חוקרים, נבדקים היו צריכים לקבל החלטה האם לקבל מועמד מסוים לעבודה. לכל הנבדקים הציגו תיאור זהה של מועמד לעבודה, חוץ מדבר אחד:

בתנאי ההישגים, המועמד תואר כבעל שנתיים של ניסיון רלוונטי לתחום, וכן צוין שקיבל ציון גבוה במבחן "הישגים במנהיגות".  בתנאי הפוטנציאל, המועמד תואר כבעל אפס שנים של ניסיון רלוונטי לתחום, וכן צוין שקיבל ציון גבוה וזהה במבחן "פוטנציאל למנהיגות".

המשתתפים בניסוי העריכו שהמועמד שתואר כבעל פוטנציאל אך עם אפס שנות ניסיון יצליח יותר בקריירה שלו, ויתפקד טוב יותר כמנהיג. זאת למרות שלמועמד השני היה ניסיון בפועל להוכיח את מסוגלותו.

 

פונציאל לעומת הישגים. ראיון עבודה - הדגשת הישגים מול פוטנציאל בקורות חיים

תמונה: Tina Mailhot-Roberge מתוך Lifehacker Australia

 

ניסוי נוסף של אותם חוקרים תומך בהבחנה שלי לגבי החלוקה הבלתי-פורפורציונלית של לייקים בפייסבוק. בניסוי, נבדקים צפו במודעת פייסבוק המפרסמת קומיקאי. חצי מהנבדקים צפו במודעה המדגישה פוטנציאל ("מבקרים אומרים שהוא יכול להפוך לדבר הגדול הבא" או "בזמן הזה בשנה הבאה, כולם ידברו עליו"). וחצי מהם צפו במודעה המדגישה הישגים ("מבקרים אומרים שהוא הפך לדבר הגדול הבא" או "כולם מדברים עליו").

התוצאות הראו שהייתה מעורבות רבה הרבה יותר – אשר התבטאה ביותר לייקים ולחיצות על המודעה- בתנאי הפוטנציאל לעומת בתנאי ההישגים.

 

מדוע הדגשת פוטנציאל מעניינת ומושכת יותר מהדגשת הישגים? 

הישגים הם עניין וודאי וסגור, בעוד שפוטנציאל מלא בחוסר וודאות. אנשים דווקא לא אוהבים בדרך כלל חוסר וודאות, ונוקטים צעדים כדי להימנע ממנה. למשל, הם מתכננים אירועים מלחיצים עתידיים לפרטי-פרטים כדי להתכונן לכל תסריט אפשרי. אבל יש מקרים בהם חוסר וודאות דווקא מגבירה התרגשות וציפייה. למשל, נסיעה למדינה שעוד לא ביקרנו בה מלהיבה יותר מנסיעה למקום שכבר היינו בו- דווקא בגלל חוסר הוודאות לגבי מה הולך לקרות.    

החוקרים טוענים כי פוטנציאל מעניין יותר מהישגים בדיוק בגלל חוסר הוודאות שבו. האדם יכול להגיע לגדולה, והוא יכול שלא להגיע לשם. אנחנו נשארים לצפות כדי לגלות מה יקרה. הדבר מוביל ליותר תשומת לב ומעורבות.

כמו כן, הרצון הטבעי של אנשים לצמצם חוסר וודאות גורם להם להבחין ביותר מידע הקשור לאותו אדם שתואר כבעל פוטנציאל. כאשר המידע הזה חיובי, התוצאה היא הערכה חיובית יותר של האינבידואל.

כך, סרטים וסיפורים עוסקים לעתים קרובות בגיבור בעל פוטנציאל רב, שמתחיל ממקום נמוך, ומטפס את דרכו מעלה. דיברתי בדיוק על התופעה הזו בהקשר של חאליסי ממשחקי הכס. חלק מהקסם והכריזמה שלה נעוצים בפוטנציאל הרב שלה להגיע לגדולה, למרות שהתחילה מאפס. היא מפרטת את הדרך המרשימה שעשתה בנאום הנ"ל (כולל ספוילרים).

 

 

 

מתי זה לא עובד? מתי הישגים חשובים יותר מפוטנציאל?

  • כאשר ההישגים הרבה יותר משמעותיים מהפוטנציאל. במאי מתחיל המתואר כ"בעל פוטנציאל לזכות בפרס הקולנוע של המרכז הקהילתי נס ציונה", יישמע הרבה פחות מרגש מבמאי שכבר זכה בפרס אופיר.
  • כשהפוטנציאל נשמע לא משכנע. אצל חאליסי ממשחקי הכס, קל לראות את הפוטנציאל שלה. שלושה דרקונים מאיימים מוכנים להקשיב רק לה. המעשים שלה מעידים כי תעשה הכל כדי להשיג את המטרה שלה. אך אם אין לנו ראיות שמעידות על יכולת להצלחה עתידית, יהיה קשה לתת קרדיט משמעותי לפוטנציאל.

 

אז מה לעשות עם כל זה? איך אפשר להשתמש באפקט לטובתנו?

  • אם אתם מתחילים פרויקט, תחביב, או קורס חדש, או אם יש לכם רעיון לגבי מיזם – שתפו בכך כמה שיותר. לא משנה שטרם עשיתם דבר בפועל. עצם ההתחלה מלאת הפוטנציאל היא מערבת ומעוררת תחושות חיוביות.  רק היו זהירים: מחקרים מראים ששיתוף בתוכניות עלול לחבל בהוצאה שלהן לפועל. זאת מכיוון שהמוח מקבל איתות שהוא כבר עשה משהו משמעותי, וכעת אפשר לנוח.
  • כאשר אתם רוצים להמליץ על מישהו או על עצמכם, השאירו מקום לנקודות שמצביעות על פוטנציאל.

חבר טוב שלי פעם בנה אפליקציה שתעזור לאנשים במשרד בביצוע המטלות שלהם. בפועל, האפליקציה הייתה די פשוטה, וונדרשה עוד עבודה כדי שתעבוד בצורה חלקה.

עדיין, כאשר אותו חבר הגיע לראיון עבודה בחברה אחרת שרצה להתקבל אליה, סיפר על האפליקציה והציג אותה. הדבר עשה רושם רב על המראיין, שראה בכך הוכחה ליוזמה והגדלת ראש, או במילים אחרות- סימן לפוטנציאל הגלום בו. ולמרות שבסופו של דבר לא נעשה שימוש באפליקציה, הוא התקבל לעבודה. הציגו פרויקטים ויוזמות שמעידים על הפוטנציאל שלכם להצליח.

 

כמובן שעדיין נכון וצריך להראות גם תוצאות והישגים, במיוחד אם הם משמעותיים. אבל לצד זאת, כדאי לזכור שלפעמים הלא-ממומש מרגש יותר ממה שכבר שייך להיסטוריה. ולו בגלל הרצון הטבעי לגלות מה יקרה בסוף, ללא ספוילרים.

 

אן הברמן 

 

 

מקור: Tormala, Z. L., Jia, J. S., & Norton, M. I. (2012). The preference for potential. Journal of Personality and Social Psychology, 103(4), 567-583.

תמונה ראשית: מתוך הסרט "ההוביט"

Leave a comment

האימייל לא יוצג באתר. שדות החובה מסומנים *